ספרים בנושא חברות - ספריית פיג׳מה

שְׁמִירָה

ברוגז ושולם

שִׁיתּוּף

תוכלו לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם מרגישים כשאתם "ברוגז" עם חבר או בן משפחה? איך אתם והם מתנהגים בעת מריבה? מה יכול לסייע לכם להתפייס? כיצד אפשר להשלים בין חברים הנמצאים ב"ברוגז"?

שולם לעולם

שְׁמִירָה

להצטרף לחברים

שִׁיתּוּף

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".

שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"

להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"

(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)

הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"

חברים הכי טובים

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

שִׁיתּוּף

הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"

חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.

כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.

תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"

כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.

מהירות הקול

שְׁמִירָה

על חברוּת, ייחודיות ונקיטת יוזמה

שִׁיתּוּף

זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.

כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.

נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.

הילד עם הפרחים בשיער

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה

שִׁיתּוּף

האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?

לפני הקריאה – כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?

כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.

לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.

שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?

קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?

להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.

כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.

געגועים – חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?

ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.

בלה וזוזו

שְׁמִירָה

ומה בכיתתנו?

שִׁיתּוּף

"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.

קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.

הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה:

שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.

ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי

לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:

בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".

הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?

מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.

מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?

אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.

התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?

הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.

בלה וזוזו

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

שִׁיתּוּף

לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?

דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.

לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.

רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.

בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?

הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?

הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?

שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.

שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.

"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?

מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.

שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?

הזאב לא יבוא

שְׁמִירָה

וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?

שִׁיתּוּף

הספר יכול ללוות תחושות וחוויות השלובות בחיי הגן:
להיקשר – בסיפור מתואר תהליך ההיקשרות של דובי לבובת הארנב שמצא. לילדים רבים בגילאי גן יש חפץ אישי (שמיכה, חיתול בד, בובה, צעצוע) שהם קשורים אליו ומתקשים לעזוב אותו. ההיקשרות לחפץ תורמת להתמודדות בריאה ומיטבית עם מעברים ומצבים מלחיצים ומאתגרים.
הילדים יכולים לשתף: מהו החפץ שהם קשורים אליו? האם הם המציאו לו שם? האם גם הם מבלים איתו בפיקניק, בגינה או בשינה כמו דובי וארנב? ואולי הם עושים איתו דברים אחרים? במה החפץ עוזר להם או משמח אותם? כדאי לשוחח על כך בקבוצות קטנות. כך מתאפשרות פתיחוּת והקשבה הדדית.
להיפרד – בסיפור מתארים גם את הפּרֵידה של האייל מהחפץ האהוב עליו. ואכן, לצד ההיקשרות, ילדים רבים בגילאי גן מכירים היטב את ההרגשה כשנפרדים מחפץ, את תעצומות הנפש הנדרשות מהם לשם כך ואת המעבר ל"דברים של גדולים": חלקם נפרדו מטיטול או ממוצץ, המירו בקבוק אהוב בכוס שתייה, מיטת מעבר – במיטת בוגרים, טיולון – באופניים ועוד. חייהם של הילדים רוויים בפרידות. אפילו פרידות זמניות, למשל מצב שבו לא ניתן להיכנס לגן עם חפץ מהבית, נחוות לעיתים כפרידה ממשית.
הילדים יכולים לשתף – ממה נפרדו? מה עזר להם להתגבר על הקושי? האם קיבלו חפץ ממישהו אחר שנפרד ממנו והעביר אותו הלאה (אחים, בני דודים)? ואולי יש חפץ שהם העבירו למישהו אחר? כדאי לשתף בקבוצות קטנות.
אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב, גם משום שהוא משמח ומחמם את הלב וגם כדי לתמוך בקושי ולהעצים את מי מהילדים והילדות שנמצא בתהליך פרידה.

נמצא!

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה בגן

שִׁיתּוּף

הטרמה לסיפור – תוכלו להראות תמונה מתוך הסיפור שבה מוריס מגי נכנס לגן החיות, לספר מה כתוב בשלט שבידו ולשוחח על גני חיות: האם הייתם פעם בגן חיות? האם אתם אוהבים לבקר שם? מדוע? מה לדעתכם עושים אנשים שעובדים בגן חיות? לאחר השיחה תוכלו להשמיע את שם הסיפור, להציג את דמותו של מוריס מגי, לספר שהוא עובד בגן חיות ולהתחיל בקריאה משותפת.

מתבוננים באיורים – לאחר קריאה ראשונית ובקריאות הבאות של הסיפור כדאי להצביע על האיורים ולבקש מהילדים ומהילדות לספר: מה מוסיפים האיורים על מה שכתוב במילים? מה הם אוהבים באיורים?

לקראת אמצע הסיפור ישנם כמה עמודים שאין בהם מלל כתוב, ורק האיורים מספרים כיצד מתקדמת העלילה. תוכלו להזמין את הילדים והילדות להתבונן ולשתף: מה עשו החיות כשראו שמוריס מגי לא הגיע לגן החיות?

בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח חברוּת ועל עזרה לחברים: מה נהג מוריס מגי לעשות עם חבריו בגן החיות? מדוע עם כל חבר הוא בחר לעשות פעולה אחרת? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהיה חולה? לָמה החיות החליטו לבוא לבקר אותו? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהחיות באו לבקר אותו? מה משמח אתכם כשאתם חולים? איך אפשר לשמח חברים חולים?

להעשרה – מילת היום בגן – "חברים", סרטון – מילת היום בערוץ הופ – "חברים"

ספרים בנושא – ניתן לספר סיפורים נוספים שיצאו לאור בספריית פיג'מה בנושא ביקור חולים:

"השפן הקטן ששכח לסגור את הדלת"

"הדוב מרגיש לא טוב"

"ביקור הצעצועים"

תהיה בריא מוריס מגי

שְׁמִירָה

חוויות מהשטח

שִׁיתּוּף

בגן אשל בקיבוץ זיקים ערכה הגננת רונית גיל הגרלה בגן וכל ילד הגריל שם של ילד אחר והכין לו ברכה יפה. דליה גלרון מגן חמניות בנצרת עלית: שלבנו בהמחזה משחקי תפקידים של הדמויות בסיפור ומציאת פתרונות שונים תוך כדי הצגה.

מרינה מנטל מגן רקפות בעפולה: כמה מהילדים התנדבו להכין המחזה לסיפור. הילדים המציגים התכוננו בשעה ששאר ילדי הגן היו בחצר והציגו במפגש סוף היום, שבסיומו חולקו הספרים.

איריס קדוסי מגן תל"י באר שבע: הדגשנו בגן את תפקידו של אליהו הנגר כמגשר בסיפור והחלטנו כי גם בגננו יהיו מגשרים. בכל שבוע נבחר ילד שישמש כמגשר- חברים שיתווכחו יוכלו לגשת אליו לבקשת סיוע.

עידית שלכת מגן אורנים רמאון בגלבוע: יצרנו בגן תורנות "משכיני השלום". כל יום התורנים מקבלים תג ובו כתוב כי הם משכיני השלום והצוות עוזר להם ונעזר בהם כדי לפתור מריבות בגן. הילדים אוהבים את האחריות הזו ולעיתים אף מצליחים לפתור בעיות…

אירית חן גן רקפת בנצרת עילית: אפינו עם הילדים עוגיות בצורת אותיות ויחד הרכיבו מילות פיוס טעימות.

מירב דטרה-תמם חט"צ בית ספר צוקים: יצרנו פסל סביבתי של גשר ותעלה בעקבות הספר בתלת מימד מעיסת נייר.

ענת שפירר גן רימון נצרת עלית: כל ילד צייר גדר והסביר במליאה למה בחר לצייר גדר כזו . איגדנו את כל הציורים לספר "הגדר שלי". אחר כך המשכתי להקריא עד סוף הסיפור והילדים הכינו גשרים מיצירות מחומרים שונים.

אירית ירדני גן ורד בגלבוע: רקדנו לצלילי השיר "בנו גשר מזהב" ופתחנו את הקישור באמצעות מילה של פיוס.

אגדה של שפה הגב' מרים פוזנר, מנהלת ספרית בית אריאלה, מציעה: כדאי לעצור בכפולת העמודים שבה מסופר כיצד מתן ונוח עזרו זה לזה, ולבדוק האם הילדים הבינו: מהי "עונת הקטיף" של המשמשים? [המושג "עונה" כאותו פרק זמן בשנה שבו, ורק בו, מבשיל הפרי]; מה בין "לגזוז" צמר לבין לגזור (או לספר) שיער? [ המילה גזז משמשת הן לגזירת שיער והן לגזיזת צמר, אך צמר "גוזזים" ולא "גוזרים"]; מהו "זמן הגז" [בישראל – בראשית האביב ובסוף הקיץ]; ומה פירוש "לקצור חיטה"?

העבודה של אליהו הנגר כוללת פעולות שונות, כמו "מדד", "ניסר", "דפק" ו"חיבר". אפשר לשחק עם הילדים במשחק של פעלים: להראות לילד פטיש ולשאול מה עשה אליהו בפטיש [דפק]; להראות לילד סרגל או "סנטימטר" ולשאול מה עשה בו אליהו [מדד]; וכד'. אפשר לחפש בבית עוד חפצים שמצטרף אליהם פועל מיוחד להם, כמו כלי מטבח, למשל: עם סכין של לחם – מה עושים? – פורסים, עם סכין של בשר או ירקות – חותכים, עם מסננת מסננים, עם כף מרק או קנקן מיץ מוזגים וכו'.

אגדת גשר

שְׁמִירָה

חוויות מהשטח

שִׁיתּוּף

לאה לוי גן תל"י "אקסודוס": קראנו את הספר ביחד ושיתפנו את הילדים בדיון מה זה אומר? "והדרת פני זקן". הזמנו לגן סבא וסבתא של ילדים שיספרו לנו במה הם עבדו כשהיו צעירים ומה הם אהבו לעשות במיוחד. הם גם סיפרו לנו על היחס של הנכדים כלפיהם בהמשך הכנו לכבודם ציורים ולמדנו על כיבוד הורים ומבוגרים. דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו. סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם. חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם. אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף! סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר. גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה. רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים. גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם. אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).

דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו.

סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם.

חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם.

אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף!

סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר.

גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה.

רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים.

גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם.

אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).

מאיר שלו והטרקטור הגיעו לגן נרקיס-וראייטי בירושלים! וכך כתבה הגננת שירה: "בשבועות האחרונים עסקנו בנושא הספר לכבוד חודש הקריאה. עסקנו בעיקר ביצירות של מאיר שלו ובספר שספריית פיג'מה חילקה 'הטרקטור בארגז החול'. הסופר מאיר שלו שמע על העשייה שלנו בגן והחליט לבוא לבקר. "רצינו לחלוק את החוויה עם השכנים שלנו אז הזמנו את הגן השכן ואת הדיור המוגן באזורנו. מאיר שלו סיפר לנו על עצמו, על הסיפורים שמאחורי הסיפורים, והקריא לנו את הסיפור כמו שרק הוא יודע. אחרי המפגש ישבנו לסדנה משותפת של הכנת ספרונים אישיים של יחד עם המבוגרים הנחמדים שעזרו לילדי הגנים. תודה לכם ספריית פיג'מה שאתם חושפים אותנו כל פעם לספרים חדשים".

הטרקטור בארגז החול

חברות

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

ברוגז ושולם

האזינו לפרק "ריבים"

משכינים שלום

חוקרים ומגלים

פינטרסט

צרו ארנב הקשבה!

טיפ לקריאה

איך לצייר ארנב?

כשהדברים מתפרקים

תרגילי הקשבה

חיות וחיקויים

ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות

מיומנויות

ערכים

יכולת התמודדות וטיפוח הקשבה

קריאה בקבוצות קטנות, קול ותנועה

כוחה של הקשבה

בובות הקשבה

בנייה חופשית ותכנון ובנייה

השוואה בין טקסטים

ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים

טיפ לקריאה

להצטרף למשחק

יצירה עם חברים

פעם ברט, פעם שון ופעם ארצ'י

פינטרסט

ידע

מיומנויות

ערכים

מהספר אל הגן – מצבים בחיים

הטרמה, קריאה בקבוצות קטנות ועותק אישי

להצטרף לחברים

מְשחקים עם חברים חדשים

מקֶצב של שניים לקצב של שלושה ויותר

עבודה קבוצתית עם ארגזי קרטון

טיפ לקריאה

לבקש סליחה

מהירות הקול

דרכים רבות לומר סליחה

תחרות קליעה למטרה

פינטרסט

שיח רגשי

קוראים את הספר

משוחחים על הספר

מה מספרים האיורים?

משחק תפקידים

בִּרכת הַעֲרכה לחברים טובים

שמות ומשמעותם

מהירות

טיפ לקריאה משפחתית

"ומצאתי דרך"

פרחים מנייר - מחווה ומילה טובה

קופסת "למקרה הצורך"

מכתב של חיבוק

פינטרסט

על חברוּת, ייחודיות ונקיטת יוזמה

קוראים את הסיפור

משוחחים על הספר

לראות את הטוב

להחזיר את הצבעוניות

שיח רגשי

טיפ לקריאה משפחתית

משהו במתנה

הספרים שלנו

לעשות כלום

קופסת כלום

פינטרסט

הדברים הפשוטים

קוראים את הסיפור

משוחחים על הספר

מה קורה כשלא עושים כלום?

לאייר בכמעט כלום

אילו מילים וסימנים מסתתרים באיור?

מתנה לאימא

השיר "מה עושים העצים" ("אני שואל") מאת ע. הִלל.

עוצרים למחשבה

מַמְחִיזִים וְנֶהֱנִים - המחשה להורדה!