למהלוותרעלרגעיהקסם?
07/04/2025 | 64 צפיות
על קריאת ספרים עם ילדים שכבר יודעים לקרוא ועל תרומתה הגדולה
אפילו כשאני כבר אהיה סבא,
אולי בן שמונים שנה,
תמיד אני אבקש מאבא
שיספר לי לפני השינה.
(יהודה אטלס, מתוך: והילד הזה הוא אני)
הילדים כבר רכשו את הקריאה, קוראים לבד ואפילו נהנים מזה. מדהים! אז בעצם אפשר להשאיר אותם לקרוא לבד, לא? שיתאמנו, ישכללו מיומנויות קריאה וייהנו מספר בעצמם, מה הם צריכים אותנו בשביל זה?!
יש משהו מיוחד בהקשבה לסיפור המוקרא לנו. לא משנה מה הגיל שלנו, ההנאה שבצלילים, בקצב, ובמשמעות הנוצרת בין המילים נשארת איתנו לתמיד. בתום שלב רכישת הקריאה, אין ספק שקריאה עצמאית מבורכת ורצויה מאוד, אך גם תרומתה של קריאה משותפת עם הילד גדולה לאין שיעור. מדוע? בדיוק בשאלה זו עוסק המאמר שלפניכם.
טובים השניים
קריאה משותפת של הורה־ילד מזמנת חוויה אינטלקטואלית לא רק בשל תוכן הספר הנקרא, אלא גם בשל התקשורת הלא־מילולית בין ההורה לילד, הנוצרת, בין השאר, באמצעות הבעות הפנים, תנועות הגוף ונעימת הדיבור של ההורה כדרך להעברת רגשות. קריאה משותפת יוצרת רגעים של קרבה רגשית בין הורים לילדים ושיח פתוח ביניהם על רגשות, חוויות ודילמות שמופיעות בסיפור ומתחברות לעולם הילד, ובכך היא משפיעה על יכולות התקשורת ועל ההתפתחות הרגשית והחברתית בגיל הרך.
לפי ד"ר לימור קולן, מפמ"ר עברית בגיל הרך וביסודי, התרבות האוריינית בסביבת החיים של ילדים מטביעה חותם קריטי על התפתחותם. קריאה דיאלוגית, כלומר קריאה קולית של ספרים עם ילדים, תורמת רבות להתפתחותם האינטלקטואלית. השפעתה המיטיבה של קריאת ספרים עם ילדים תלויה לא רק בתדירות ההקראה אלא בעיקר בסגנונה ובראש ובראשונה באיכות השיח המתפתח במהלכה.
קריאה דיאלוגית היא גישה לקריאה שיתופית של ספרים עם ילדים והיא מבוססת על שני תהליכים מרכזיים: קריאה בקול (Read aloud) ושיח אורייני־ספרותי המתפתח במהלך הקריאה ובעקבותיה. מעצם מהותו שיח זה עוסק במשמעות – בהבנה המילולית של היצירה ובפשר שהילדים מייחסים לה. במילים אחרות, הבנה מעמיקה של הסיפור ומגע אמיתי עימו מתרחשים כאשר הילד נמצא בדיאלוג עם היצירה, כלומר כשהוא מגיב לה ומפגיש אותה עם עולמו. למבוגר הקורא את הסיפור עם הילדים את הסיפור תפקיד משמעותי כסוכן שיח (קולן, 2022).
לאור האמור לעיל, קריאה משותפת של ספרים עם ילדים תורמת להתפתחותם באופן הרחב והמעמיק ביותר. היא מעוררת את הדמיון ואת הרגש, והיא מפתחת את ההבנה ואת החשיבה. בסיפורים הילדים פוגשים במצבים חברתיים שונים, מתוודעים לדרכי התמודדות שונות ולומדים להרחיב את נקודת מבטם ולפתח גישה ביקורתית בסוגיות חברתיות־ערכיות. גישת הקריאה הדיאלוגית מעודדת עצירות מתודיות קלות במהלך ההקראה שבמהלכן ניתן לשאול שאלות, כגון: "מה היית עושה במקום הגיבור?" או "יש לך רעיון לסיום אחר של הסיפור?", ואלה מפתחות אצלם את החשיבה, את היצירתיות ואת יכולת הניתוח של מצבים.
אז איך לעשות את זה נכון?
🎯 בחרו ספרים בנושאים שמעניינים את ילדיכם.
🎯 קראו בקצב שיאפשר לילדיכם ליצור דימויים בראשם.
🎯 שלבו בקריאה הבעות פנים ומחוות גוף.
🎯 עצרו במהלך הקריאה, חלקו רשמים ("זה הצחיק אותי. ואותך?"), שאלו שאלות המעודדות חשיבה ושיח, שאלות המנבאות כיצד תתפתח העלילה ("מה יקרה עכשיו?"), שאלות שמטרתן לנסות להבין את הדמויות ("למה היא עצובה?") ושאלות שגורמות לילדים "להיכנס לנעליים" של הדמויות ("מה אפשר לעשות, לדעתך, במצב כזה? יש לך רעיון?").
🎯 קַשרו את התוכן לחוויות אישיות של הילדים, השתהו בעמודים שהילדים מתעניינים בהם במיוחד והניחו להם להגיב.
🎯 קראו את הספר שוב ושוב. קריאה חוזרת של ספר מאפשרת לילדים (וגם לנו המבוגרים) להבחין בפרטים שחמקו מאיתנו בקריאות קודמות ולהעמיק את הבנת הטקסט. באפשרותכם להזמין את הילדים להשתתף איתכם בקריאה החוזרת, לבחור חלקים שאהבו במיוחד ולבקש מהם להקריא אותם, לחלק ביניכם תפקידים ולהקריא בשיתוף.
והכי חשוב: תיהנו מהתהליך.
מרבה קריאה - מרבה חוכמה
ילדים שלומדים לקרוא מתמודדים הן עם רכישת הקריאה והן עם פענוח המילים והמשמעות. לעומת זאת, כשאדם אחר קורא והם נדרשים להאזנה, הם יכולים להפנות את הקשב שלהם לסיפור, להתמקד במשמעותו וללמוד כיצד לקרוא נכון – בשטף, בדיוק ובשילוב הבעה, אינטונציה והדגשת מילים חשובות.
זאת ועוד: קריאה עצמאית של ילדים מבוססת לרוב על טקסטים פשוטים יחסית. קריאה משותפת מאפשרת להורה לבחור בספר הכתוב במשלב לשוני גבוה מהרגיל, ובזכותה הילדים נחשפים למילים חדשות, למשפטים עשירים ולמבנים לשוניים מורכבים יותר. מחקרים מצביעים על כך שקריאה משותפת תורמת להבנה מעמיקה יותר של טקסטים, מחזקת את כישורי ההבעה של הילדים ואף מסייעת להצלחה בלימודים בטווח הרחוק.
בשנת 2015 נערך בגאנה מחקר מקיף שהשווה בין משפחות שבהן הורים קוראים ספרים עם ילדיהם למשפחות שאינן נוהגות כך. מהמחקר עלה כי קריאה משותפת היא גורם מכריע בהתפתחות האוריינית של ילדים, לעיתים אף יותר ממשתנים אחרים, כמו מעמד סוציו־אקונומי או מספר הילדים במשפחה. לפי המחקר, ההשקעה ההורית משפיעה על הצלחת הילדים בטווח הרחוק, גם כאשר הגורמים החברתיים או הכלכליים פחות תומכים.
במחקר נוסף שנערך בשנת 2017 בהשתתפות ילדים בגיל גן, נמצא כי קריאה משותפת היא גורם המשפיע ישירות על אזורים שונים במוח המעורבים בעיבוד שפה, בזיכרון סמנטי ובתפקוד רגשי וחברתי. לתוצאות אלו השפעות ארוכות טווח על המשך ההתפתחות, שהרי פיתוח מיומנויות קריאה והרגלי קריאה נמשך הרבה אחרי רכישת הקריאה הראשונית. מהמחקר עלה כי קריאה משותפת מגבירה את הקישוריות במוח התורמות לכישורי אוריינות, להתפתחות שפתית ולעיבוד חברתי רגשי.
בנוסף, לא זו בלבד שקריאה משותפת מעמיקה את הקשר המשפחתי, מחקר של Baker, Scher & Mackler משנת 1997 מצא כי ילדים שחווים קריאה כחוויה חיובית עם ההורה מפתחים יחס חיובי לספרים. קריאה משותפת יוצרת הנאה וסקרנות ומגבירה את הסיכוי שהילדים יבחרו לקרוא גם בזמנם החופשי. לכן, גם כשילדיכם כבר יודעים לקרוא, אל תמהרו לוותר על רגעי הקסם של הקריאה המשותפת. היא תורמת לפיתוח חוסן רגשי ואורייני ומעניקה לילדים כלים להבנה עמוקה יותר של העולם סביבם.
אם כן, קראו עם ילדיכם והעניקו להם מתנה לחיים שתלווה אותם שנים קדימה ותעבור לדורות הבאים!
נעמה מלכיור, מנהלת חינוכית
מילי וטורי גלבוע, מתכללת התוכנית, אגף יסודי
ביבליוגרפיה:
Baker, L., Scher, D., & Mackler, K. (1997). Home and family influences on motivations for reading. Educational Psychologist, 32(2), 69–82. https://doi.org/10.1207/s15326985ep3202_2
Dickinson, D., Porsche, M. (2011). Relation Between Language Experiences in Preschool Classrooms and Children’s Kindergarten and Fourth‐Grade Language and Reading Abilities. Child Development 82(3):870-86
Loredana, C., Alice, T., Lynne, M., Peter, C., Stefano, C., & Mauro, B. (2024). Early parent-child intervention with Dialogic Book-Sharing: effects on child communicative and socio-emotional development and on parenting. Study protocol for a multicentre randomised controlled trial in Italy. Trials, 25(1), 395.
Mol, S.E., & Bus, A.G. (2011). To Read or Not to Read: A Meta-Analysis of Print Exposure From Infancy to Early Adulthood. Psychological Bulletin, 137(2), 267-296.
Shanahan, T., & Lonigan, C. J. (2010). The National Early Literacy Panel: A summary of the process and the report. Educational researcher, 39(4), 279-285.
Wasik, B. A., & Bond, M. A. (2001). Beyond the pages of a book: Interactive book reading and language development in preschool classrooms. Journal of educational psychology, 93(2), 243.
Whitehurst, G.J., et al. (1988). Accelerating Language Development Through Picture Book Reading. Developmental Psychology 24(4):552-559.
אפלפלד, ב' (2025). המלצות לקריאה משותפת. מתוך הוובינר: "צריך ספרייה שלמה לגדל ילד אחד", הספרייה בגן כמרחב פסיכו-פדגוגי. משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית; אגף שפות, הפיקוח על הוראת העברית ביסודי.
קולן, ל' (2022). קריאה דיאלוגית של ספר כמרחב פסיכו־פדגוגי לקידום שפה ואוריינות. משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית; אגף שפות, הפיקוח על הוראת העברית ביסודי.