עלעצמאותומסוגלותבספריפעוטות

06/04/2025 | 86 צפיות

בין עצמיות לעצמאות

"אני לבד!" מצלצל לכם מוכר? כך מבטאים פעוטות את חוויית העצמאות, שחשיבותה לתהליך ביסוס הזהות רבה. הפסיכולוג והתאורטיקן אריק אריקסון הגדיר את שלב ה"אוטונומיה מול בושה וספק", המתרחש בגילי שנה עד שלוש, כמכריע בהתפתחותה של זהות בריאה. ילדים שהוריהם תומכים בהם בניסיונותיהם להיות עצמאיים מפתחים את תחושת האוטונומיה – החופש לעשות בעצמם – שתלווה אותם בהמשך החיים. לא לחינם המילים "עצמי" ו"עצמאי" קרובות כל כך זו לזו.

יום אחד אולי אפרושׂ כנפיים

ספרי פעוטות רבים נוגעים בחוויית ההתפתחות של ילדים המבקשים לבסס את עצמאותם. כך, למשל, בשיר "אפרוח", המופיע ב"דגדוגים" מאת דתיה בן-דור (הוצאת "מודן"), נכתב: "אפרוח קטן ונחמד / לעוף לא ידע, לשיר לא ידע / כי ככה אפרוח נולד." השיר מאפשר לפעוטות ולילדים להזדהות עם האפרוח ולראות את תהליך הגדילה שלהם דרכו. כמו האפרוח, גם הם נולדו תלויים לגמרי בהוריהם ועדיין לא יודעים לעשות לבד פעולות רבות, וכמו האפרוח, שאוֹכל וגדל, פורשׂ כנפיים, "צוויץ!... ועף לשמיים," גם הפעוטות רוכשים עוד ועוד מיומנויות ויכולות המחזקות את עצמאותם.

העצמאות אינה מתבטאת רק ביכולת לבצע פעולה לבד. זוהי גם חוויה פנימית של אמונה ביכולות האישיות, של מסוגלוּת ושל ביטחון עצמי. בספרה של שולמית צרפתי "בוקר טוב" (הוצאת "צפרא") הגיבור מתארגן בעצמו והולך לבדו לגן. כמובן שבמציאות יש מבוגר הנמצא במרחק-מה ממנו בכל השלבים הללו, אך הגיבור חש כאילו הוא עושה אותם בעצמו. תחושת האוטונומיה מעצימה אותו, וכאשר הוא מגיע לגן, הוא מכריז: "הינני כאן!."

איור: נורית צרפתי

לכל גיבור יש מבוגר משמעותי

למבוגרים המשמעותיים בחיי הילדים יש תפקיד מכריע בביסוס עצמאותם. התאורטיקן ג'ון בּולבּי, שעסק בהשפעתם של קשרים רבי-משמעות עם דמויות מטפלות על התפתחות הילד, מצא כי פעוטות זקוקים למבוגר שיהיה קרוב מספיק אליהם כדי לשמש להם בסיס בטוח שממנו יצאו אל העולם, יחקרו אותו ויתנסו. שרון שקורי, מומחית לגיל הרך והמנהלת החינוכית של תוכנית "ספריית פיג'מה לקטנטנים", מוסיפה: "פעמים רבות נראה בתהליך הזחילה את הבחירה העצמאית הראשונה של התינוק. זהו ניסיון להתנתק מהתלות בנו, המבוגרים, ולצאת לחקור את העולם, ואופי התגובה שלנו ישפיע על המשך החקירה. לפעמים שחרור התינוק מאתגר ומפחיד אותנו כי אנחנו רוצים לגונן ולשמור עליו, אבל בכך שנאפשר לו את החקירה ממרחק בטוח, נעביר לו מסר: 'אנחנו סומכים עליך! צא לדרך והכר את העולם. אנחנו נהיה פה כשתצטרך כדי ללוות אותך ולתמוך בך.'"

בספר "טים טם והנקודות" מאת ג'ני מייליכוב (הוצאת "עם עובד"), שתוכנית "ספריית פיג'מה לקטנטנים" העניקה לילדי המעונות הבוגרים, משתקף תהליך זה. גיבורת הספר, החיפושית-ילדה טים טם, יוצאת למסע ההתבגרות הראשון שלה ובמהלכו מוצאת בעצמה שבע נקודות שיהפכו אותה לחיפושית בוגרת. המשפט "אימא כבר גדולה, בשמלה שלה יש הרבה נקודות" מציב את האם בסיפור כמודל לחיקוי שאפשר לשאוף אליו, והלמידה נעשית מתוך קִִרבה אליה ורצון להידמות לה. גם האיורים משקפים זאת: תחילה האם היא המובילה וטים טם הולכת אחריה, צופה ולומדת; בהמשך טים טם עומדת על פטרייה שמגביהה אותה ומרחיבה את שדה הראייה שלה והאם עומדת מאחוריה ורק מניחה יד בוטחת על כתפה; אחר כך האם עומדת ממרחק, עדיין נוכחת, אבל מאפשרת לטים טם להתנסות ולשוטט במרחב בעצמה; וכשטים טם מוצאת את הנקודה הראשונה, האם כבר לא מופיעה באיורים. גם כאן ישנו ביטוי לעולמה הפנימי של טים טם, שכעת מרגישה מסוגלת ועצמאית.

איורים: ג'ני מייליכוב

הספר משקף את תהליך ביסוס העצמאות אצל פעוטות, וכמו במציאות, יש בו הדרגתיות. אם נמשיל את הנקודות למשימות התפתחותיות, נראה שהמורכבות של המשימה הולכת וגדלה: ביום הראשון טים טם מטפסת על עלה בעזרת "טיפ זהב" מאימה, שמציעה לה "ללכת בכיוון ההפוך, כי ככה רואים דברים שלא ראינו קודם לכן"; ביום השני היא כבר מוצאת את הנקודה בעצמה במקום לא צפוי; בהמשך היא מתמודדת גם עם מפגשים הדורשים מיומנויות חברתיות והבנה שיש לנהוג ברגישות כלפי הזולת, למשל לא להעיר את גברת ארנבת בדרך להשלמת המשימה. תהליך רכישת העצמאות אצל פעוטות וילדים נראה בדיוק כך – כל חוויית הצלחה מבססת את הביטחון העצמי שלהם ואת האמונה ביכולתם להתנסות במשימה מורכבת יותר.

בתום המסע טים טם זוכה לתואר "חיפושית בוגרת ועצמאית!" היא יושבת לשתות תה פטל עם הבובה שלה, כאשר הפעם היא "המבוגרת". היא מתגאה בדברים שהיא יכולה "בעצמה" ו"לבדה". את הנקודות הבאות שהיא מוצאת היא כבר לא שומרת לעצמה; אין לה צורך בהן, והיא יכולה לפזר אותן בסביבה ולהיות שותפה בהפיכתו של העולם ליפה יותר.

כששוברים ביצים, מתרחשים דברים נפלאים

ומה דרוש לפעוטות ולילדים כדי להעז להתנסות? סביבה שמעודדת למידה והתנסות. בספר "ביצה לשבת" מאת מיריק שְׂניר (הוצאת "אגם") הילד יהושֻע מנסה בכל יום להביא ביצה מהלול בעצמו. אימו היא ששולחת אותו לצאת אל המשימה המאתגרת ובכך משדרת לו שהיא מאמינה במסוגלות שלו. גם כאשר הביצה נשברת יום אחרי יום, אימו חוזרת ואומרת: "יפה, בן, למדת היום דבר מעניין," ובכך היא מדגימה את תהליך הלמידה המכונה "ניסוי וטעייה" או "ניסוי ותהייה" – למידה המתבצעת תוך התנסויות חוזרות ונשנות בהשגת מטרה עד לקבלת התוצאה הרצויה.

אימו של יהושע נשארת מחויכת גם אחרי שבירתן של שש ביצים ושומרת על מאור פנים, סבלנות ורוגע. התגובה שלה אינה מובנת מאליה ומדגימה אפשרות חשובה שאפרת פרץ, מטפלת באומנות, מסבירה: "כשהביצה נשברת, היא לא אומרת: 'אוי, מה עשית! תיזהר בפעם הבאה!' תגובה כזו עלולה ליצור אשמה והימנעות או הססנות יתר בפעמים הבאות. היא גם לא אומרת: 'הכול בסדר, לא קרה כלום,' כי קרה משהו, הביצה נשברה. במקום זה, היא מציעה לילד להתבונן במה שקרה וללמוד מזה וכך מעוררת אצל הילד סקרנות שיוצרת מוטיבציה ללמידה."

איור: אליאור שניר

לא קל להגיב בשלווה כמו האם בסיפור, ואפרת ממליצה להורים שרוצים לעודד את ילדיהם לעצמאות לשים לב לפניוּת הנפשית שלהם כשהם  עם הילדים ולארגן את המרחב כך שיאפשר להם להתנסות, לטעות וללמוד באופן כזה שיוכלו להתמודד איתו. "אם אני רוצה שהילד יתאמן בהחזקת כוס שתייה," אפרת מדגימה, "אני צריכה להבין שהוא ישפוך אותה לפעמים ולפרושׁ מפה על שולחן העץ המיוחד שקיבלתי בירושה מסבתי האהובה כדי לאפשר לו ולי את המרחב לכך".

מהקן אל העולם ובחזרה

המסע לביסוס העצמאות הוא מסע מתמשך שנבנה בהדרגתיות תוך כדי התנסויות ולמידה מהצלחות ומכישלונות כאחד. כדי לסייע לילדים גיבורי המסע להגיע רחוק ולגלות יעדים חדשים עלינו לחנוך אותם, לעודד אותם להתנסות ולשדר אמונה ביכולותיהם.

גם ספרים מלווים פעוטות וילדים במסע זה. הם יכולים להזדהות עם המסעות שעורכים הגיבורים, לעבד את חוויות ולשאוף גבוה. טים טם, יהושע והאפרוח חושפים אותם לאפשרות לפרושׂ כנפיים ולעוף אל העולם ומראים להם שגם כאשר הם פורשים כנפיים ומתרחקים, הם תמיד יחזרו לבקר בקן האוהב כדי לקבל חיבוק ותמיכה מהמבוגרים המשמעותיים בחייהם.

כתבה: תום גלבוע