חנן הגנן נותן לילדים פירות ומבטיח שחבוי בהם מטמון, אבל הילדים מוצאים בתוכם רק חרצנים. מה יקרה כשישתלו את החרצנים באדמה? ספר שהפך לקלאסיקה בזכות האיורים הנפלאים והחריזה שובת הלב של רינת הופר.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
ט"ו בשבטנדיבותעצים וצמחיםקיימותקלאסיקה ישראלית
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
הילדים בסיפור אוכלים בהנאה את הפירות, אבל היכן מסתתר המטמון?
הפלא שבטבע מובע בספר בחרוזים משמחים, המלמדים אותנו על פירות שונים, על צבעים מגוונים ועל תהליכים של זריעה וצמיחה המצריכים זמן וסבלנות.
"מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב, טז)
כמה נעים וקל להושיט יד אל עץ ולקטוף ממנו פרי טעים. כמה פשוט להוציא פרי עסיסי מתוך המקרר ולנגוס בו בתענוג. אך איזו דרך ארוכה עובר הזרע עד שהוא הופך לפרי ראוי למאכל.
בספר בראשית מתוארים גן עדן, המלא עצי פרי, ותפקידו של האדם בו – לעבוד את האדמה ולשמור עליה. העולם, ובתוכו הצמחים והעצים, הוא אוצר שהופקד בידינו. המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה לזריעה, לנטיעה ולקיום העולם.
"חנן הגנן" מוביל אותנו בעגלתו בעולם מלא פירות וצבעים. עולם שבכל צמח ופרי בו יש מטמון שצריך לשמור עליו ולטפח אותו, כדי שימשיך ויישא פירות גם לדורות הבאים.
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
138,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
כנרת
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ח 2017-2018