פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
"הדבר החשוב הוא לא להפסיק לשאול. לסקרנות יש סיבה משלה לקיום".
(אלברט איינשטיין, מתוך ריאיון לוויליאם מילר, פורסם לאחר מותו, ב-2.5.1955, AEA 88-755)
הקסם של הספר טמון ביכולת ליצור חוויה אישית של שינוי בחשיבה וברגש, שכן הסיפור מפתיע ומשנה את נקודת המבט שלנו ואת הרגשות שלנו כלפי הדמויות וכלפי העלילה.
איורי הסיפור מאפשרים "לקרוא" ולחוות את הסיפור על סמך התבוננות באיורים בלבד:
הַזְּאֵב הָרַע? – האיור הפותח מרמז על ה"זאב הרע", המוּכר לנו מאגדות ילדים קלסיות, ואילו האיור האחרון מגלה זאב חומל ורגיש.
וּמָה אִתָּנוּ? – נְקֻדּוֹת מַבָּט – הספר מציע לנו להכיר בכך שלכל דבר אפשר להתייחס מכמה נקודות מבט.
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
114,400
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מ' מזרחי
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ״ג 2022-2023
הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא עִם סְפָרִים בַּנּוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קוראים יחד
כדאי לקרוא את הספר לבד, לפני הקריאה המשפחתית. ההיכרות המוקדמת עם הספר תעזור לכם לקרוא אותו אחר כך ברצף ובקצב שמתאים לילדות ולילדים. קריאה נעימה!
שיחה – לחכות...
קרה לכם שחיכיתם למישהו? תוכלו לשתף בחוויה ולספר זה לזה על ציפייה. תוכלו גם לחשוב יחד מה אפשר לעשות כשמחכים, ולספר מה אתם עשיתם בזמן שחיכיתם? ומה קרה בסוף?
מאייר בעבודה
איך מאיירים ארנב? או זאב? סרקו את קוד ה-QRותוכלו לצפות במאייר הספר, רונאן באדל, מאייר את גיבורי הספר.
איורים ורמזים
הביטו באיורים האחרונים שבספר. האם תוכלו למצוא רמזים למסיבת יום ההולדת שהזאב כמעט החמיץ? אילו מתנות קיבל הארנב? ומה מיוחד במתנה שהעניק לו הזאב?
משחק – זאב בתנועה
דפדפו בספר וקבעו מה יהיה סדר התורים במשחק. בכל תור יעיין אחד מכם באיור שבחר ויציג את התנועה של הזאב: עלייה במעלית? הליכה על ארבע? – שאר המשתתפים ינסו לנחש מה עושה הזאב.
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?
דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.
לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.
רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.
בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?
הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?
הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?
שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.
שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.
"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?
מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.
שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?
וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?
כדאי להמשיך ולהזכיר את הערכים והמסרים של קבלת דעה שונה, של סובלנות ושל אמפתיה בפעילויות השגרתיות בגן: בשעת יצירה, בעת משחק בחצר, בזמן ארוחות ועוד. אפשר לשלב משפטי מפתח, כגון: "יש כמה דרכים להסתכל על כל דבר".
לא פעם ילדים צעירים מתקשים להבחין בנקודת מבט שונה, בעיקר בעת ויכוח או מריבה. במקרים שכאלה ניתן להזכיר את הספר: זוכרים שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר? אולי כל אחד יספר בתורו מה הוא הרגיש ומה קרה לדעתו?
"יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת!" – כדאי לחזור אל הספר באירועים מיוחדים, כמו: יום הולדת, טיול או חגיגה. כך הספר ישמש כלי להזדהות עם הציפייה הנרגשת של הארנבון.
אוֹתוֹ דָּבָר – אֲבָל אַחֵר
אפשר לשוחח על העדפה אישית ובחירה אישית שאינן זהות לבחירה של האחר. אפשר לעשות סקר בנוגע לפירות/ירקות שאנחנו אוהבים ולגלות כי ישנן העדפות ומגוון דעות, ועם זאת אין מישהו שהוא צודק או שאינו צודק, ועלינו לכבד את הטעמים ואת ההעדפות של אחרים.
קֻבִּיָּה וְזָוִיּוֹת רְאִיָּה
מִשְׂחָק בִּנְקֻדּוֹת מַבָּט – קחו ארגז קרטון גדול וצבעו יחד כל פאה שלו בצבע אחר. הארגז ישמש כקובייה. הניחו אותו במרכז החדר, השמיעו מוזיקה ואפשרו לילדים להסתובב סביבו. מדי פעם סמנו לעצור ובקשו מהמשתתפים להכריז באיזה צבע צבועה הפאה שהם רואים עכשיו. מאחר שכל אחד עומד במקום אחר, כל אחד רואה את הקובייה באופן אחר אף שזו אותה הקובייה.
"לָמָּה?" –בְּעִקְבוֹת תְּמוּנוֹת
הארנבון שואל שאלות רבות, וזו הזדמנות לעודד סקרנות. כדאי להתכנס בקבוצות קטנות, להציג תמונה מסקרנת ולשאול עליה שאלות מסוג "למה?" בהשראת הארנבון השואל: "האם אנחנו יכולים להיות בטוחים?". לדוגמה: הציגו תמונה של ילד בוכה ולצידו גלידה שנפלה ושאלו: למה הילד בוכה? איך הגלידה נפלה? האם אתם בטוחים בכך? ואולי יש אפשרות נוספת?
עוֹד סֵפֶר עַל נְקֻדַּת מַבָּט – המַתנה.
לְהַרְחָבָה – שידור המערכת הלאומית המבוסס על הספר "זאב גדול זאב קטן". במהלכו נראה שינוי בנקודת המבט תוך היכרות עם האחר ופיתוח חברות איתו.
עִידוּד קְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית
אֵיךְ נוֹצָר אִיּוּר? – כדאי ליידע את ההורים בכך שעותק אישי מחולק לכל ילד ולעודד אותם לסרוק את הקוד שיוביל להיכרות עם עבודתו של המאייר רונאן בָּאדֶל.
טִיפּ לִקְרִיאָה מִשְׁפַּחְתִּית – אחת ההצעות למשפחות שבסוף הספר היא לעודד קריאה משפחתית כדי לפתח את הדמיון והיצירתיות.