איתמר בטוח שארנב הוא חיה מסוכנת, שכולה מלאה שיניים, אפילו בזנב. איתמר לא מוכן להסתכל על שום ארנב, אפילו לא בספרים. בטיול עם אבא ואמא הוא פוגש יצור חמוד עם אוזניים ארוכות שמפחד מילדים. יחד הם לומדים להכיר יותר ולפחד פחות.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
דמיון וחלוםחברותסובלנותפחדיםקלאסיקה ישראלית
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שֵׁמַעבעולמם של ילדות וילדים, דמיון ומציאות שזורים זה בזה: הדמיון מעצים את הפחד מהבלתי מוכר; כך קורה לפעמים בפתחה של שנה חדשה – במפגש עם חברים חדשים או גן חדש. כך קורה גם לאיתמר, גיבור סיפורנו.
הסופר דויד גרוסמן רואה את הזמן בו הורה וילד קוראים סיפור ביחד כזמן קסום, שיוצר בועה מוגנת:
"פה נפתחת מציאות חדשה, קסם מתחולל. ואם במשך רוב שעות היום כל אחד מאיתנו נמצא בעולמו שלו, הרי שכעת אנו מוזמנים – עם ילדנו – אל תוך עולם אחד, שאינו "רק של ההורה" או "רק של הילד", אלא הוא מקום שבו שנינו, יחד. "
[דויד גרוסמן, בתוך בועת הסיפור, ידיעות אחרונות, יוני 2012]
בתוך בועת הסיפור המשותפת והמוגנת ניתנת הזדמנות להורה ולילד לפגוש יחד את המוכר ואת הבלתי מוכר, ולהעמיק בקשר שלהם זה עם זה.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
117,800
הוֹצָאָה לָאוֹר:
עם עובד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"ב 2021-2022, תשע"ג 2012-2013
השפה המיוחדת של אורי
מי רוצה שק קמח?
