צופית יושבת בין ענפי עץ התות, מדמיינת, חולמת ויוצרת מלמעלה עולם מופלא ועשיר משלה. דרך ענפיו של העץ היא מתבוננת בחילופי העונות, בפלאי הטבע ובשִׂמחה שהם מביאים. ספר עדין על ילדה חולמנית ועל הכוח שיש לדמיון ולטבע בחיינו.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
בעלי חיים וטבעדימוי עצמידמיון וחלום
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
סִרְטוֹנִים
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִיצופית יוצרת לעצמה עולם דמיוני המלא באהבה לעץ, לטבע הסובב ולעונות השנה המתחלפות. היא מזכירה לנו כי לכל ילדה וילד יש עולם פנימי, וכי אנו בני האדם קשורים לסביבה ותלויים בה. הקשר בין האדם לעץ הוא קשר עתיק:
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה – מלמד שחייו של אדם אינם אלא מן האילן
(ספרי דברים, רג)
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
אנחנו יודעים איך נראה אביב, אבל איך הוא נשמע? "4 העונות" של ויואלדי בעקבות הספר "הסוד של צופית"
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
120,800
הוֹצָאָה לָאוֹר:
ספרית פועלים
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"א 2020-2021
המשקפיים של אבא
הילדה מחולות הזהב
