נשיקה של חנוכה

מאת: עפרה הופנברג קוונשטוק איורים: עידו הירשברג

שִׁיתּוּף

בערב חג החנוכה הַשַׁמָּשׁ לא רוצה להדליק את הנרות. הוא חושש שלא תישאר לו אש אם יחלק אותה לשאר הנרות. ספר מיוחד החוגג את חנוכה ואת הטוב שלעולם אינו נגמר גם אם חולקים בו עם אחרים. מבוסס על מקור תלמודי.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

חגים חנוכה עזרה הדדית

קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שפה:

הַדְפָּסַת דַּף פְּעִילוּיוֹת

בימים הקצרים והחשוכים ביותר בשנה מגיע חג החנוכה ומביא איתו אור וחום, ושמחה בלב. בכל יום מימות החנוכה מדליק השַׁמָּשׁ את נרות החג, אור החנוכייה מוסיף ועולה עוד ועוד, ואור השַׁמָּשׁ לא פוחת! האם רק נרות יכולים לתת משלהם ולא לאבד מאורם? חכמים סברו כי אפשר ללמוד מהנרות תובנה לחיינו שלנו, בני האדם: האדם הנותן לחברו ומעניק לו טוב אינו גורע מעצמו דבר. הוא דומה לאותו הנר המעניק מאורו לנרות שלידו:

כְּאָדָם שֶׁמַּדְלִיק נֵר מִנֵּר, הַנֵּר דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר
(במדבר רבה י"ג)