גור הקנגורו היה רוצה להיות בן של נמר, בנו של הנמר היה מעדיף אבא אריה, וגם הכפיר רוצה אבא אחר. ספר מחורז ומצחיק שבו כולם מוצאים סיבות להיות שמחים בחלקם, כי "דבר אחד כדאי תמיד לזכור ולא לשכוח! אם יש לך קצת מוח, תמיד תמצא סיבה לשמוח!"
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
זהות אישיתיום המשפחהמשפחהקלאסיקה ישראלית
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
גור הקנגורו שבסיפור מציץ מתוך הכיס החמים של אמו ומשווה בינה ובין אימהות ואבות אחרים. היציאה אל העולם היא חלק מתהליך ההתפתחות שעוברים ילדות וילדים צעירים: אט-אט הם מביטים אל מחוץ למעגל הקרוב אליהם, בוחנים תופעות חדשות ומשווים בין עצמם לבין אחרים. הנטייה האנושית היא להשוות ולהתמקד דווקא במה שחסר לנו: הדשא של השכן נראה ירוק יותר גם לצעירים וגם למבוגרים; אך האם זה באמת כך?
חכמי המשנה השיבו לשאלה "מיהו אדם עשיר?" במילים:
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ
[משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א']
כיצד נוכל למצוא שמחה זו בחיינו? – הספר "לו רק" מציע דרך שכזו בחיוך ומתוך תקווה ואופטימיות כי בידינו לבחור כיצד להביט על העולם ועל עצמנו.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
135,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
ידיעות ספרים
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"א 2020-2021