לסַפרשיר

01/01/2025 | 46 צפיות

על ספרי-שיר, על משמעותם ועל תרומתם לגן הילדים

ספר-שיר הוא ספר שבו שיר אחד שלם מחולק למקטעי התרחשות ומאויר כסיפור לכל דבר בדומה לפיקצ'רבוק (picturebook). מדובר בסוגה אומנותית שהאיור בה ראשי, ולא משני, ובכך היא הופכת על פיה את ההיררכיה הקבועה המעדיפה טקסט מילולי על פני חזותי (גרנות, 2013). ואולם בשונה מספרים בסוגת הפיקצ'רבוק, שיש בהם עלילה מתפתחת, בספרי-שיר העלילה היא עצם המתרחש בשיר, מה שלא תמיד מתכתב עם התבנית הסיפורית המוכרת של התחלה, אמצע וסוף, דמויות ראשיות ומשניות, קונפליקטים, עלילה ברורה וכיוצא באלו. ספרי-שיר עשויים להיתפס כפשוטים ולעיתים אף דלים, אך, למעשה, הם טומנים בחובם הזדמנויות רבות ללמידה, לעשייה ולביטוי אישי בגן הילדים ובבית הן מבחינה קוגניטיבית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה רגשית.

לפני הכול, יש להבין ולדייק נקודת מוצא חשובה: איכותו של ספר ומשמעותו אינן נמדדות על פי מִכסת המילים שבו; אדרבה, דווקא בַּצמצום טמונות אפשרויות למתן פרשנות אישית ולערך רגשי מוסף, אשר אינם קיימים במקרים שבהם העלילה "מוכנה לאכילה". כאשר מאייר ניגש לאייר ספר-שיר, ביכולתו להעניק באיוריו פרשנויות רבות למתרחש בשיר. דוגמה נפלאה לכך ניתן לראות באיוריו של יוסי אבולעפיה לשיר "אנשים טובים" שכתבה נעמי שמר:

השורה "בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות / אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות" מזמנת, כמובן, איור של שדה צדדי עם דגניות. ואולם המאייר בחר להרחיב את שדה הראייה של הילד אל תוך השיר וכך לסייע לו להיכנס אל הלך הרוח שלו – לא רק דגניות בשדה, אלא גם אנשים טובים חיים זה לצד זה בנחת ומשתתפים במגוון פעילויות. התבוננות משותפת באיור מזמנת שיח מרחיב דעת על מעשיהם של האנשים השונים, על תחושות ועל חוויות אישיות.

חשוב לזכור שיש שירים שאומנם מוכרים לנו, המבוגרים, אך ייתכן שהספר הוא המפגש הראשון של הילדים והילדות איתם. מפגש זה יהיה כעת עשיר יותר, שכן מפגש עם שיר המאויר במלואו מרחיב את עולם הדימויים ואת היכולת לעבד שיר ומסייע לילדים להעמיק בשיר באופן אחר, דרך האיורים הנלווים אליו. על סמך האיורים אפשר להבין את הלך הרוח של השיר, ועולה האפשרות לפשט מילים או תיאורים מורכבים שקשה להבין משמיעה בלבד.

במדריך "שירים שמרגישים ילדים" (משרד החינוך, 2004) נטען כי המפגשים עם שירים מרחיבים את אוצר החוויות של הילדים. אומנם הם מתמקדים בעולמה של הדמות שבשיר, אך בהיותם מבוססים על יסודות רגשיים המשותפים לכול, מתאפשר לכל ילד להפיק מהם את המסרים הנוגעים אליו אישית. הביטוי המילולי תורם להבהרת הרגשות ולפתיחוּת כלפיהם ובכך גם להבנה עצמית ולהבנת הזולת. מכאן ניתן להבין שלספר-שיר כסוגה יש תרומה מעצם הכנסת שירים אל חייהם של ילדי הגן. בספרי ספריית פיג'מה החדשים המגיעים לגנים, הן "עץ הכוכבים" והן "אני שואל" (הידוע גם בשם "מה עושים העצים?"), מוצעות פרשנויות אומנותיות מרהיבות לשירים אהובים שעשויים להיות חדשים לגמרי לחלק מהילדים. שני הספרים מרחיבים את אוצר החוויות של הילדים, מי ברמת כישורי החיים ("עץ הכוכבים") ומי ברמת ידע העולם ("מה עושים העצים?"). אלו רק שתי הרחבות, בזעיר אנפין, שיש לשירים אלו להציע לילדים, קל וחומר כאשר הם מאוירים להפליא ומעשירים את העולם הדימויִי של כל ילד וילדה.

איור שמאפשר הרחבת ידע עולם ופרשנות רגשית בספר "מה עושים העצים?"

גם ילדים יכולים! איך ספר-שיר נולד?

תוכנית הלימודים בשפה מציעה יצירת ספרים ואיור סיפורים בגן כדרכי פעולה ליישום מטרותיה: "יזהו את הזיקה בין הטקסט לאיוריםויסבירו אותה" ו"יזהו את החלקים השונים של ספר – כריכה, כותר, טקסט", המוגדרות במסגרת היעד "התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב". הצעות אלו מתכתבות עם יצירת ספרי-שיר ועם היכרות עם ספרי-שיר בגן הלכה למעשה. נוסף על כך, כחלק מהגדרת שני היעדים: "מכוונוּת לספר" ו"הנאה מקריאה והנעה לקריאה", מוגדרות שתי מטרות נוספות המתכתבות עם היכרות ועם יצירת ספרי-שיר: "ייזמו קריאה חוזרת של ספרים ופעילויות בעקבות קריאת סיפורים" ו"ישחזרו עלילה של סיפור תוך כדי עלעול בספר או בלעדיו". ספר-שיר שנמצא בגן ושנעשית איתו עבודה של ממש, כגון שיחה, מפגש חוזר עימו וכמובן הקניית השיר עצמו, הופך מוּכר לילדים דווקא משום הטקסט הקָליט, המנגינה המתלווה אליו בַּהקניה ופעמים רבות גם החריזה. לפיכך השחזור שלו באופן עצמאי קל בהרבה משחזור ספרים אחרים.

ספרי-שיר אהובים מאוד על ילדי הגן, במיוחד לאחר היכרות מעמיקה איתם, ולא בכדי! הן בזכות הנופך המשמעות שהאיור מקבל והן בזכות העובדה שלשיר יש לחן, החוויה של קריאה עצמאית בספר-שיר שכבר נלמד בגן והוא מוכר, מחזקת את תחושת השייכות ויוצרת קרבה בין הילדים. על כן לא מן הנמנע שנראה ילדים מעיינים מבחירתם האישית בספר-שיר הנמצא בספריית הגן, ולא מפסיקים לשיר. אשרי השירים!

שיר שנלמד בגן יכול להפוך לספר שילדי הגן מאיירים כחלק מהעיסוק בו. לאחר ההקניה וההיכרות עימו הילדים הפועלים ליצירת ספר-שיר מבטאים באיוריהם את ההבנה שלהם את השיר מבחינה קוגניטיבית ומעבדים אותו רגשית תוך הענקת פרשנות משלהם לשורה כזו או אחרת בו, ובחירה לאייר אותה באופן כזה או אחר.

מכיוון שברוב המקרים מספר ילדי הגן עולה על מספר המשפטים או הדימויים שאפשר לאייר, אפשר ליצור כמה איורים קטנים לכל מקטע וכך לשתף את כל ילדי הגן. באופן זה יהיה אפשר לראות פרשנות שונה ואופן ביטוי שונה לטקסט.

כך, לדוגמה, מאיירים ילדי גן "דובדבן" שבמושב ינון את השיר "אנשים טובים" בדרכים שונות:

עם זאת טיפ קטן: אם ספריית פיג'מה מעניקה ספר-שיר לגן ובדעתה של הגננת ליצור ספר-שיר כזה עם הילדים, עדיף להכיר לילדים את השיר וליצור לו את "גרסת הגן" לפני שיכירו את הספר כדי לא לקבע אותם לפרשנות איורית מסוימת. באופן זה, כאשר ייפתח הארגז והגננת תציג את הספר שהגיע – ספר-שיר שהלוא גם הם יצרו בגן – תחושת הערך העצמי שלהם תתעצם ולוּ רק בשל הבחירה של המאייר או המאיירת לאייר שיר שגם הם איירו. מבחינה זו, האיורים שלהם שווי ערך, שכן גם הם מייצגים דרך לראות את השיר, להרגיש אותו, לבטא אותו ולעבד אותו.

פרשנויות איוריות שונות לשיר "הטיול הקטן" מאת נעמי שמר (גן "דובדבן", מושב ינון, 2016)

לאחר יצירת ספר-שיר ומתן פרשנות איורית משלהם, יכירו הילדים והילדות את גרסת הספר שיצאה לאור, המעניקה גם היא פרשנות איורית לטקסט.
הינה כי כן, כל האפשרויות אפשריות.

תרומתו של ספר-שיר לילדים, הן בקריאה בגן והן בקריאה בבית, לא תסולא בפז. היא מעניקה הזדמנויות נפלאות לפיתוח העצמאות במכוונות לספר, עונה במדויק על מטרות שתוכנית הלימודים הציבה ופותחת צוהר להעשרה תרבותית רבת-משמעות, למתן תשומת לב לאיורים ולשימת דגש עליהם, לשכלול יכולת הפרשנות האומנותית ולעיבוד השיר והבנת ההקשר שלו. יצירת ספרי-שיר בגן כחלק מעשייה חינוכית סביב השירים ובעקבות היכרות עם ספרי-שיר כסוגה, מתכתבת ישירות עם עוגני הגן העתידי – "ביטוי אישי" ו"יזמות ויצרנות" – מסיבות שתוארו לעיל.היא אף מחזקת את עוגן הקהילתיות, בכך שהיא מזמנת שיתוף פעולה ומעצימה את תחושת היחד בגן, באשר כל הילדים שותפים לפרויקט אחד שמספק התלהבות, יצירתיות, פעלנות ותרומה של כל ילד וילדה לטובת הכלל. את כל אלו ניתן לשקף הלכה למעשה מתוך ספר-השיר "אני שואל" באיורם של ילדי גן "דובדבן" במושב ינון. אל תפסיקו לשיר!

גרנות, א' (2013). מה בין פיקצ'רבוק לספר מאויר. "בצלאל - כתב עת לאמנות חזותית וחומרית".
קלינרמן, ג', גולדבלט, נ' וחיימג'אן, מ' (2004)שירים שמרגישים ילדים – טיפוח ריגושי על פי שיטת ד"ר דבורה קובובי. משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 11.