משהולנפש

06/11/2024 | 1220 צפיות

על התמודדות עם חוסר ודאות בספר "משהו" מאת אביאל בסיל

עכבר, ארנבת, קיפוד, גירית וצב חופרים באדמה בחיפוש אחר "משהו". פשוט, לא? חפרנו גם אנחנו עמוק בתוך הספר, התבונַנו בהתנהלות החבורה ודלינו כמה תובנות חשובות על התמודדות עם חוסר ודאות בחיים בכלל ובתקופה הנוכחית בפרט.

החיים בישראל בשנה האחרונה מאלצים מבוגרים וילדים רבים להסתגל למצבים שחוסר הוודאות בהם גדול ממהרגיל, ולכן הם גם קשים לעיתים להתמודדות, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים, שזקוקים ליציבות ולביטחון.

חוסר ודאות שורר גם בעולם הדמיוני שבו מתרחשת עלילת הספר "משהו". אף אחת מהחיות, למעט העכבר, אינה יודעת מהו הדבר שהיא מחפשת. גדר גבוהה מאוד, הרבה מֵעבר לגובה עיניהן, מקיפה את כל המרחב לאורך כל הספר. הגדר מספקת הגנה, מרחב בטוח שבו אפשר לחפור באדמה ולחפש אוצרות, אך גם חוסמת את היכולת לראות את קו האופק.

במצבים של חוסר ודאות עלולים להתעורר טרדות ופחדים החוסמים את היכולת לפעול, לדמיין ואפילו להסכים להיות מופתעים. עם זאת, למרבה ההפתעה, הדמויות בספר בוחרות לחפור באדמה מבלי לדעת מה הן ימצאו ואם המאמץ ישתלם.

מה מאפשר להתמסר לפעולה גם בעיתות חוסר וודאות?

בשיחתנו עם אפרת פרץ, מטפלת בכירה באומנות שכבר שנים רבות מלווה הורים וילדים, העלינו בשבילכן הצעה לקריאה נוספת בספר דרך עיניים של פיתוח משאבים ובניית חוסן:

העכבר – ביטחון, יציבות והשראה לעשייה

השורה הפותחת בספר – "עכבר התחיל לחפור" – והאיור שבו הוא מופיע לבדו עם את חפירה, מלמדים אותנו משהו על אופיו של העכבר. העכבר הוא אחד שעושה; הוא לא מחכה לראות אם יצטרפו אליו, אלא פועל באופן אינדיווידואלי. אומנם הוא מספק לחבריו מעט הסברים בנוגע למטרת החפירה, אך בנחישותו ובהתמדתו הוא משדר להם ביטחון.

להיות בתנועה

הדמויות מתחילות לחפור כדי למצוא משהו, אך גם לפעולה עצמה, שיש בה תנועה ועבודה של הגוף, יש ערך גדול. פעילות גופנית עוזרת בהפחתת מתח וחרדה ובהכנסת אנרגייה ושמחה לגוף. החפירה באדמה יכולה להזכיר פעילות כמו משחק בארגז החול שילדים יכולים לשקוע בה דקות ארוכות מבלי להרגיש שהזמן חולף, באשר היא מעניקה תחושת ביטחון מעצם הפעולה הפיזית המאפשרת שליטה.

משאבים שונים לכל אחד

כל החיות מבצעות את הפעולה – חפירה באדמה – אך דרכי הביצוע משתנות על פי אופייה של כל דמות ועל פי מאפייניה הייחודיים. הארנבת והגירית משתמשות בידיים, הדורבן משתמש באחד הקוצים שלו, ואילו הצב מוריד את השריון מהגב וחופר בעזרתו.

כמו בספר, גם בחיים, לכל אחד ואחת כוחות ומשאבים שונים להתמודדות עם אתגרי החיים. המשאבים יכולים להיות מגוונים: פעילות אומנותית שמרגיעה ומאפשרת לבטא רגשות,

משחק או שיח המפעילים את הדמיון, ריקוד ופעילות ספורטיבית, הומור, עזרה לאחרים ועוד. טיפוח המשאבים הטבעיים והיכרות עם החוזקות שטמונות בנו יכולים לעזור במצבים מאתגרים.

לחפש בפנים

הדמויות חופרות לעומק ולבסוף נעזרות בחומר שהוציאו מבטן האדמה כדי לטפס גבוה. למהלך זה יש רובד סמלי: החפירה באדמה היא מעין מסע של הדמויות לתוך עצמן. החיפוש, ההתמודדות עם האתגר וגיוס המשאבים הפנימיים הם מה שמאפשרים את העלייה ואת הגילוי של היופי החבוי.

לאחר התמודדות עם אתגר אפשר לעצור, להתבונן ולשאול: "איך זה היה?", "מה למדנו על עצמנו בדרך?"; "מה נרצה לקחת איתנו להתמודדויות אחרות?" אפשר גם לשוחח על השנה החולפת ולחשוב על הכוחות שמצאנו בעצמנו.

מציאת משמעות

העכבר אינו משתמש במילה שמגדירה את יעד החיפוש, ובבחירה שלו להסתפק באמירה שהוא מחפש "משהו", הוא משאיר את האפשרויות פתוחות. כך הוא מאפשר לכל אחת מהדמויות לראות ב"משהו" את הדבר המשמעותי לה. ואכן, ה"משהו" אינו מאכזב, הוא מצליח להיות כל הדברים שהחיות חיפשו ומזכיר לנו שאפשר למצוא יופי וערך בכל דבר כמעט. תוכלו לשאול: "מהו ה'משהו' שממלא אתכם?".

כוחה של השמש

לאחר העלייה הדמויות מביטות בהתפעמות בשמש השוקעת. השמש אינה שייכת לאף אחד, היא חלק מהעולם, ואין צורך להתחרות או לריב עליה. היא אוצר נגיש שמקיף את כולם ומחבר בין כולם. גם כאשר חוסר הוודאות גדֵל, אנחנו יכולים לסמוך על השמש שתזרח שוב בבוקר ותשקע שוב בערב. במילים אחרות, אפשר למצוא שלווה וביטחון בחיבור לטבע.

למצוא משהו בדרך

בסופו של הספר החיות מוצאות את ה"משהו" שחיפשו, אך לא פחות חשוב מזה – הן מוצאות גם אוצרות יקרי ערך: יכולת לדחות סיפוקים ולהתמודד עם ציפייה, סקרנות והתלהבות, חדוות עשייה ויחד. כך, גם בסיפור עם מספר מילים קטן ועם התרחשות פשוטה כמו חפירה באדמה מתגלים לנו רבדים נוספים שניתן לשאוב מהם השראה להתמודדות עם מצבי חיים שונים.

בזמנים לא פשוטים כגון העת הנוכחית יש לנו, המבוגרים, אפשרות לסייע לילדים לפתח כלים ומשאבים להתמודדות עם אתגרי החיים המשתנים. המשאבים שהדמויות בספר נעזרות בהם: ביטחון ויציבות, עשייה חיובית, יציאה לטבע ויצירת משמעות במציאות הקיימת, הם משאבים זמינים שניתן לפתח ולתרגל בסביבת הגן ובבית.

 

מאת: תום גלבוע