הסיפור הוא אגדה, סיפור דמיוני שמקבל חיים באיורים הקסומים. המחברת בחרה למקם את הממלכה בתוך ספר, והדמויות בסיפור הן ילדים שמשחקים ב"כאילו" – הם ממציאים את הסיפור על הממלכה הדמיונית. תוכלו להכין כתר מנייר, שרביט מקרטון וגלימה מפוארת ממפה או מצעיף גדול ולהציג את הסיפור יחד.
כאשר החמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. הסתכלו בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתכם הוא מרגיש למשמע כל העצות שהוא מקבל?
איזה מזל שיש דרך לזכור את המחשבות שלנו ולמנוע מהן לברוח! איך עושים את זה? החזיקו ליד המיטה מחברת ועיפרון, ורגע לפני שתירדמו וכל המחשבות יתפזרו – ציירו אותן. את הציור אפשר לצבוע בבוקר, כי עכשיו… הזמן לישון.
השם שלנו הוא אמצעי אחד לזהות אותנו, מה עוד מגדיר אותנו? דרך משעשעת לגלות היא משחק הניחושים. כתבו על כתרי נייר שמות של ילדים מהכיתה, אפשר גם מורים או דמויות מפורסמות. הניחו כתר על ראש אחד הילדים כשהוא לא רואה מה כתוב בו, אבל הכיתה שמולו כן. הילד ינחש מי הוא בעזרת שאלות שישאל: "האם אני גבוה?", האם אני בת? האם אני לומד אתנו בכיתה? וכו'.
מכף רגל ועד ראש
אחד פה לא כמו כולם
נח אפרוח
פעמון הזהב
חנוכה באלסקה
אמילי ראתה דלת
שֵׁמַע
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
